- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ע"א 4018/04
|
ע"א בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו |
4018-04
4.10.2006 |
|
בפני : 1. הילה גרסטל סגנית-נשיא - אב"ד 2. עוזי פוגלמן 3. אילן ש' שילה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל - אגף מס הכנסה ומס רכוש |
: חנ"ל - חברת הנפט לישראל בע"מ |
| פסק-דין | |
לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופטת נועה גרוסמן) מיום 28.10.04 בת"א 213723/02, שקיבל את תביעת המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: " המשיבה") במלואה, וקבע שעל המערערת והמשיבה שכנגד (להלן: " המערערת") להשיב למשיבה את עודף המקדמות ששילמה (בסך 930,118 ש"ח). הערעור מכוון נגד החיוב בהשבה, והערעור שכנגד מכוון נגד אופן חישוב הפסיקתה.
1. העובדות שאינן שנויות במחלוקת
(א) ביום 23.7.98 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה (תיק פש"ר 260/98) צו הקפאת הליכים מכוח סעיף 233 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: " פקודת החברות") נגד חברת דרוקר זכריה, חברת קבלנית לעבודות אזרחיות בנין ופיתוח בע"מ (להלן: " דרוקר"), ומינה את רו"ח חן ברדיצ'ב נאמן לתקופת הקפאת ההליכים.
(ב) ביום 4.11.98 התקשרו דרוקר והמשיבה בהסכם (מוצג ע/2, ולהלן: " ההסכם") שלפיו תרכוש המשיבה את כל נכסיה וזכויותיה של דרוקר תמורת סכום של 17 מיליון ש"ח ומע"מ, שבאמצעותם אמור היה הנאמן לשלם את חובותיה של דרוקר בהתאם להסדר נושים שהתגבש באותה עת.
(ג) ביום 25.1.99 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה הסדר שאליו הגיעו נושיה של דרוקר (מוצג ע/3, ולהלן: " הסדר הנושים" או " ההסדר"), שהמערערת בכללם, ומינה את רו"ח ברדיצ'ב נאמן לביצוע ההסדר (להלן: " הנאמן"). באשר לחובותיה של דרוקר למערערת נקבע בהסדר הנושים כי " ככל שהחברה [דרוקר] תהיה זכאית להחזרי מס ניתנת בזה הזכות למס הכנסה לקזז את סכומי ההחזר כנגד הסכומים המגיעים לה לתשלום על פי הסדר נושים זה." (סעיף 12.6.2 להסדר הנושים). עוד נקבע בהסדר הנושים כי על נושיה של דרוקר להגיש תביעות חוב לנאמן.
(ד) ביום 15.11.98 הגישה המערערת תביעת חוב לנאמן בסך 1,122,493 ש"ח שהורכב משני סכומים: חוב בגין שומה בשלב מקדמות - 450,390 ש"ח; חוב בגין ניכויי מס במקור שלא הועברו - 672,103 ש"ח. בדיעבד התברר למערערת שתביעת החוב שהגישה הייתה שגויה, מפאת טעות חישוב, ושהיה עליה להגיש תביעת חוב בסכום כולל של 1,319,606 ש"ח (סעיפים 13-12 לתצהיר עדותו הראשית של מר שדר מטעם המערערת).
(ה) ביום 10.5.99 הוגש למערערת דו"ח מס הכנסה של דרוקר לשנת 1997. ביום 12.5.99 שודר הדו"ח למסוף המערערת, ואז נודע למערערת, לראשונה, שאושרו לדרוקר החזרי מס בסך 1,466,970 ש"ח (נכון ליום 11.8.99), באופן שמאיין את הסכום שתבעה מהנאמן בגין מקדמות בסך 450,390 ש"ח (חלקה השני של תביעת החוב, בסך 672,103 ש"ח - נותר בעינו).
(ו) ביום 26.5.99 נתן הנאמן החלטה בתביעת החוב שהגישה המערערת. הנאמן דחה את תביעת החוב בקובעו:
" הנני נאלץ לדחות את תביעת החוב מהנימוקים הבאים:
1) על פי הדו"ח לשנת המס 1997 אשר העתקו רצ"ב לנוחיותכם, עולה כי החברה שילמה תשלום עודף בסך 1,278,240 ש"ח (קרן).
סכום זה עולה על חוב הניכויים בסך 672,101 ש"ח הנטען על-ידכם.
2) הואיל והסכום העודף ששולם בגין שנת המס 1997 עולה על הסכום הנטען על ידכם, הרי שאף אם נקזז את מלוא הניכויים, כנטען על ידכם תוותר יתרת זכות.
3) באשר ליתרת הזכות, הנאמן סבור כי אין זה מסמכותו במסגרת בדיקות תביעת החוב לצורך ביצוע הסדר נושים, לפסוק לגבי גובה יתרת הזכות."
(מוצג מע/6 למוצגי המערערת).
המערערת לא ערערה על החלטת הנאמן.
(ז) המשיבה טענה כלפי הנאמן כי לא הייתה לו סמכות לאשר למערערת לקזז את סכום תביעת החוב מהחזר עודף המקדמות, שכן עודף המקדמות הוא נכס של המשיבה, שתמורתו שולמה לנאמן. הנאמן טען שהייתה לו סמכות לעשות כן. חילוקי הדעות הובאו לפני בית משפט של פירוק, אשר הפנה את המשיבה והנאמן, בהסכמתם, לבוררות לפני כבוד השופט (בדימוס) אליהו וינוגרד (להלן: " הבורר").
(ח) ביום 11.8.99 קיזזה המערערת מהחזרי המס שהגיעו לדרוקר סך של 1,381,750 ש"ח על פי הפירוט הבא: 1,308,237 ש"ח עבור ניכויי שכר עבודה עד יולי 1998; 58,177 ש"ח עבור ניכויים בגין הוצאות עודפות עד יולי 1998; 15,336 ש"ח עבור ניכויים בגין שכר עבודה בתקופת ההקפאה (חודשים אוגוסט-דצמבר 1998 ואפריל 1999). היתרה בסך 90,428 ש"ח, המגיעה למשיבה, לאחר הקיזוז, הועברה אליה ביום 31.10.00. בגין הסכום שקוזז לא הוגשה לנאמן תביעת חוב.
(ט) ביום 12.8.01 פסק הבורר שהנאמן לא היה מוסמך לאשר למערערת לקזז את הסך של 672,103 ש"ח מהחזרי המס. בעקבות פסק-הבוררות השיב הנאמן סכום זה למשיבה. המערערת לא הייתה צד לבוררות.
(י) ביום 17.11.02 הגישה המשיבה נגד המערערת תביעה להחזר הסכום שקיזזה המערערת, בניכוי הסך של 672,103 ש"ח (שהוחזר לה על-ידי הנאמן), כשהוא משוערך ליום הגשת התביעה, ובסך הכל 875,778 ש"ח.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
